מתודולוגיה

מקורות נתונים

• שכבת הפוטנציאל הסולארי ושטחי הגגות: govmap.gov.il/sites/energy (נתוני 2025)
• רשימת יישובים, מחוזות, אוכלוסייה וקואורדינטות (קוד CBS, ITM): data.gov.il (הלמ״ס)
• אשכול חברתי־כלכלי 2019: לוחות 2 ו־7 מתוך הפרסום "אפיון וסיווג יחידות גאוגרפיות" של הלמ״ס
• סבירות חיבור לרשת החשמל: מפת חברת החשמל (IEC) לפנויות הולכה
• מבני ציבור (שמות וקו־פוליגון): OpenStreetMap דרך Overpass API
• הספק סולארי מותקן ופוטנציאלי, שטחי גגות ופאנלים קיימים ברמת המבנה הבודד: שכבת 225678 ("מבנים בשטחים בנויים") של govmap דרך API ציבורי (layers-catalog/entitiesByPoint) — מספק לכל מבנה: שטח גג, שטח פאנלים סולאריים קיימים, שטח פנוי לסולארי, הספק פוטנציאלי (kW), ייצור שנתי צפוי (קוט"ש), סיווג שימוש, וזכאות לפרמיה אורבנית.
• גבולות מוניציפליים: שכבת opendata:muni_il של המרכז למיפוי ישראל (MAPI) דרך open.govmap.gov.il — מקור וקטורי חתום, מקנה התאמה לפי קוד יישוב (CR_LAMAS), ללא תלות באיות שמות
• קרינה וייצור שנתי משוער לכל עיר: PVGIS (Joint Research Centre של האיחוד האירופי)

היקף הנתונים: רק מה ראש העירייה שולט בו

סולאר מקומי מציג רק את הפוטנציאל הסולארי על גגות מבני הרשות המקומית: בתי ספר, מתנ"סים, מבני עירייה, ומבני ציבור עירוניים אחרים. הסיווג נלקח מהשורה רשות מקומית ב־מבונה→מפורט בנתוני govmap לכל יישוב.

לא נכללים: מבני ממשלה, אקדמיה, בתי חולים, מבני דת, מבני חירום וביטחון (לא נשלטים על־ידי הרשות המקומית); מגורים, מסחר, תעשייה, חקלאות (פרטיים); וכן קירויים על חניונים ומרחב ציבורי — מקור הנתונים אינו מבחין בין קירויים בבעלות העירייה לאחרים, ולכן הם מושמטים לחלוטין כדי לא לערב נתונים פרטיים בחישוב.

קבוצות השוואה

סולאר מקומי מאפשר להשוות רשות לעמיתיה בשלושה מימדים, שניתן לשלב ביניהם:

• לפי גודל: ערים גדולות (מעל 100 אלף תושבים), ערים בינוניות (20–100 אלף), עיירות (5–20 אלף), יישובים קטנים (פחות מ־5 אלף).
• לפי אשכול חברתי־כלכלי: דירוג 1–10 של הלמ״ס המסכם הכנסה, השכלה, צפיפות ותעסוקה. נתוני 2019. כמעט כל היישובים מכוסים, למעט יישובים מעבר לקו הירוק.
• לפי סבירות חיבור לרשת: מבוסס על שדה POTENTIALITY_TO_CONNECT_D_LV במפת חברת החשמל — מתח נמוך בשעות היום, הרלוונטי להתקנה ברמת המבנה הבודד. רמות: גבוהה מאוד / גבוהה / בינונית / נמוכה / נמוכה מאוד.

סבירות חיבור לרשת — שתי קריאות

המפה של חברת החשמל מציגה לכל אזור (סביב תחנת השנאה) ארבע רמות פנויות הולכה:

• D/LV (יום, מתח נמוך) — מה שמוצג כברירת מחדל. רלוונטי להתקנה על גג בודד, מחובר לרשת המקומית של אותו מבנה.
• D/MV (יום, מתח גבוה) — רלוונטי להתקנות מאוחדות גדולות, כמו שדה קירויים על חניון מרכזי. מאוחסן כשדה משני (grid_level_mv) ולא מוצג כברירת מחדל; ה־MV נוטה להיות מגביל יותר מ־LV.

עשרת מבני הציבור עם פוטנציאל הגג הגדול

לכל עיר אנו מציגים עד עשרה מבנים בולטים בעלי שטחי גג גדולים. מקור: שאילתת OpenStreetMap לסיווגים amenity=school|community_centre|library|townhall ו־leisure=sports_centre|stadium (לא בתי חולים — אינם מוניציפליים).

הקצאת מבנה לעיר נעשית באמצעות point-in-polygon מול שכבת הגבולות המוניציפליים של MAPI (opendata:muni_il) — מקור רשמי, חתום, עם קוד יישוב הלמ"ס משובץ בכל פוליגון. זה מונע "גניבה" של מבנים בין יישובים שכנים (לדוגמה: כפר שמריהו לעומת הרצליה).

השטח שמוצג הוא טביעת הרגל של המבנה עצמו, לא הקמפוס סביבו. עבור פוליגון בית ספר ב־OSM אנו מאתרים את ה־way[building] שבתוכו ומסכמים את שטחיהם.

ההספק הפוטנציאלי וייצור החשמל השנתי מגיעים ישירות מ־MAPI ברמת המבנה הבודד, לא מחישוב אצבע. אנו שאילתות את שכבה 225678 של govmap עבור כל מבנה־מבני־OSM, מאמתים את הסיווג (רק מבנים שסווגו רשות מקומית נכללים — לא אקדמיה, ממשלה, מוסדות לאומיים או מבנים פרטיים), וסוכמים את ההספק והפאנלים הקיימים על פני כל המבנים בתוך אותו קמפוס.

תגית מ.מ.י על כל מבנה מסמנת שהסיווג שלו אומת מול MAPI. תגית פרמיה אורבנית מסמנת זכאות לתעריף ייצור עירוני מוגדל, המגדיל את הכדאיות הכלכלית.

השלמת נתונים ליישובים שאינם ממופים ב־OpenStreetMap

מיפוי מבני הציבור ב־OSM אינו אחיד — ביישובים ערביים רבים ובחלק מיישובי יהודה ושומרון כמעט אין מבני ציבור ממופים. במקום להשאיר יישובים אלה ריקים, אנו שולפים את המבנים ישירות ממאגר MAPI (שכבה 225678) לפי קוד יישוב: סורקים את היישוב בשאילתות נקודתיות חופפות סביב מרכזו, מסננים לפי קוד היישוב (setl_code) ולסיווג רשות מקומית בלבד — כך שהרשימה נשארת עקבית עם הפוטנציאל העירוני המוצג. כ־76 יישובים הושלמו כך.

במאגר MAPI אין שמות למבנים — רק כתובת (לעיתים) וסיווג. לכן ביישובים אלה המבנים מזוהים לפי סוג ושטח (למשל "מבנה חינוך · 2,477 מ״ר") ולא לפי שם. ביישובים עם מיפוי OSM, השם נלקח מ־OSM.

חישוב הספק וייצור שנתי

הספק מותקן ופוטנציאל ברמת העיר מגיעים ישירות מ־govmap. עבור מבנים בודדים אנו משערים הספק בנוסחה:

MW ≈ שטח גג (מ״ר) × 0.1 ק״ו/מ״ר ÷ 1000

המקדם 0.1 ק״ו למ״ר הוא כלל אצבע סטנדרטי שמשלב את צפיפות הפאנלים (~143 ואט למ״ר של שטח גג איכותי, כפי ש־govmap משתמש) עם ניכוי של כ־30% לקצוות, צל, ומכשולים. החישוב הזה לא מתחשב בכיוון הגג, שיפוע, או הצללה ספציפית — והוא קבוע לכל הארץ.

ייצור שנתי משוער, לעומת זאת, כן משתנה בין ערים: אנו שולפים מ־PVGIS את הייצור הצפוי (kWh לכל kWp לשנה) עבור הקואורדינטות של כל יישוב. הטווח בישראל הוא כ־1,370 (גליל עליון) עד 1,630 (אילת) — פער של כ־19% בייצור באותו גודל מתקן.

הקבועים בחישובים

מגבלות ידועות

• כיסוי OSM למבני ציבור איננו אחיד — ערים גדולות ממופות טוב, יישובים קטנים פחות. כ־66% מהיישובים שלנו מציגים לפחות מבנה אחד.
• חלק ממבנים שמסווגים כ־amenity=school ב־OSM אינם מוניציפליים בפועל (למשל בית ספר פרטי, מועדון ספורט עם תג ציבורי). הסיווג הוא קירוב.
• מקדם 0.1 ק״ו/מ״ר הוא כלל אצבע ארצי. הספק בפועל לכל מבנה תלוי בכיוון הגג, צל, ומבנה הגג (שטוח לעומת רעפים).
• שטחי גגות פחות מ־25 מ״ר וגגות עם קרינה נמוכה מ־1,200 קוט״ש/מ״ר/שנה אינם נכללים בנתוני govmap.
• אזורים מעבר לקו הירוק (יו"ש, עזה, רמת הגולן בחלקה) אינם מכוסים בכל מקורות הנתונים.
• נתוני אשכול חברתי־כלכלי הם לשנת 2019; נתוני govmap לשנת 2025. עדכון שנתי.